המעבר מזוג להורים הוא כנראה הטלטלה הגדולה ביותר שמערכת יחסים יכולה לעבור. זהו זמן של רגישות שיא, שינויים גופניים ורגשיים עמוקים, ושינוי זהות של כל אחד מכם בנפרד ושלכם כזוג. פתאום, ה"ביחד" המוכר מתמלא בעומס של מטלות, מחסור בשינה, ותחושה שמישהו תמיד צריך אתכם.
כשאל המציאות החדשה הזו מתווספת המלחמה הדריכות, החדשות והדאגה הבלתי פוסקת, הבית שאמור להיות המקום הכי רגוע שלנו, הופך לעיתים למתוח. פתאום כל ויכוח קטן על מי שוטף את הבקבוקים או למה הבית הפוך, מרגיש הרבה יותר גדול ממה שהוא באמת.
כמטפלת, אני רואה איך זוגות אוהבים מוצאים את עצמם בתוך "מעגל" של האשמות ושתיקות. חשוב לזכור, זה לא שאיבדתם את זה, אתם פשוט נמצאים במצב של עומס רגשי חריג, וחשוב להבין איך המצב הזה משפיע על הקשר שלכם.
למה זה כל כך קשה עכשיו?
לפי גישת ה-EFT (טיפול זוגי ממוקד רגש), לכל אחד מאיתנו יש צורך בסיסי להרגיש בטוח בתוך הקשר שלו. כשהעולם בחוץ מרגיש לא בטוח, אנחנו מחפשים באופן טבעי את בן או בת הזוג שלנו כדי לשמוע שהם שם איתנו.
בתקופת ההיריון או אחרי הלידה, הצורך הזה ב"עוגן" הופך להיות מרכזי מאוד. האישה זקוקה לידיעה שהיא לא לבד בתוך הכובד הפיזי והרגשי, ובן הזוג לעיתים מנסה "להחזיק את הבית" בצורה טכנית ומתקשה להתפנות לשיח הרגשי. כשאנחנו לא מצליחים לקבל את המענה המדויק הזה אחד מהשנייה, בגלל עייפות או מתח מהמצב ,אנחנו מרגישים מאוימים, והתגובה היא בדרך כלל התפרצות או התכנסות פנימה.
ה"ריקוד" המוכר שמרחיק ביניכם
מכירים את זה שאתם נכנסים לוויכוח ויודעים בדיוק איך הוא יסתיים? זה ה"ריקוד" הקבוע שלכם.
אני נזכרת בזוג שהגיע אלי לא מזמן. הם ישבו מולי בשקט, עייפים מהתינוק החדש ומודאגים מהמילואים של הבעל.
היא אמרה: "אני מרגישה שהוא פשוט לא רואה כמה אני מתאמצת, אני שקופה". הוא הסתכל עליה בתסכול וענה: "אני עושה הכל בשבילנו, אבל שום דבר לא מספיק טוב בשבילה".
ברגע שהצלחנו לעצור את ה"ריקוד" הזה ולראות שמתחת לכעס שניהם פשוט מפוחדים ובודדים בתוך המצב, משהו בחדר נרגע.
הם הפסיקו להילחם אחד בשנייה והתחילו להילחם יחד בלחץ של התקופה.
הוויכוח הוא אף פעם לא רק על הכלים בכיור
אחרי לידה, נושא חלוקת התפקידים הופך להיות המקום שבו כל המתח הזה יוצא החוצה.
היא מרגישה שכל ה"נטל המנטלי" על הכתפיים שלה, מהתור לטיפת חלב ועד הניהול של הבית תחת אזעקות. כשהוא לא יוזם, היא מרגישה בודדה ולא מוערכת.
הוא מרגיש שהוא עושה כמיטב יכולתו, אבל מקבל בעיקר ביקורת. כדי לא להרגיש שהוא "נכשל", הוא עשוי להשתתק או לשקוע בטלפון, מה שרק מגביר את תחושת הלבד שלה.
זהו המעגל שמרחיק ביניכם: ככל שהיא מבקשת הכרה דרך ביקורת, הוא מתרחק כדי להגן על עצמו. ושניכם נשארים פגועים.
איך מתחילים להחזיר את הקירבה הביתה?
להכיר בקושי האובייקטיבי: להגיד לעצמכם: "זה לא אנחנו מקולקלים, זו התקופה הזו שמעמיסה עלינו". המעגל הוא הבעיה, לא בן הזוג.
לדבר את מה שקורה בפנים: במקום "אתה לא עוזר", נסו: "אני מרגישה נורא לחוצה לבד עם התינוק, ואני פשוט צריכה להרגיש שאתה איתי עכשיו".
להוריד הילוך: עצרו רגע לפני שמגיבים. תשאלו את עצמכם – מה אני באמת מרגישה עכשיו? פחד? בדידות?
רגעים קטנים של שקט: חיבוק של כמה שניות, מבט ארוך בעיניים או הודעה קטנה באמצע הלחץ – אלו הפעולות שמרגיעות את המערכת.
שאלות שמעסיקות זוגות במעבר להורות
האם טיפול זוגי מתאים גם כשהתינוק רק נולד ואנחנו בקושי ישנים?
בהחלט. לפעמים כמה פגישות ממוקדות עוזרות לעצור את המדרון החלקלק של המריבות ולבנות בסיס בטוח יותר להמשך.
מה עושים אם בן הזוג לא רוצה להגיע לטיפול?
אפשר להתחיל בעבודה אישית. בגישת EFT, כשאחד מבני הזוג משנה את ה"צעד" שלו בריקוד, כל הריקוד משתנה.
איך EFT שונה מטיפול זוגי רגיל?
אנחנו עובדים על הרגש. אנחנו לומדים להנגיש את הפגיעות שלנו זה לזו, כך שהקשר יהיה המקום שבו אתם מרגישים הכי בטוחים בעולם.
מילה לסיום
חשוב לי להגיד שאתם לא לבד בזה. המעבר להורות הוא אתגר אדיר, ובתוך מציאות ישראלית הוא דורש מאיתנו כוחות שלא תמיד יש לנו.
לפעמים, צעד קטן של קבלת עזרה הוא כל מה שצריך כדי להתחיל לנשום שוב בתוך הזוגיות. אני כאן אם תרגישו שזה הזמן שלכם.
אודות לימור ברקו (MA)
לימור ברקו היא מטפלת באמצעות אמנויות (MA), פסיכותרפיסטית CBT ויועצת זוגית מוסמכת בגישת ה-EFT. לימור מתמחה בליווי נשים וזוגות במעבר להורות ובעיבוד חוויות לידה בגישת BOT (תקשורת בשדה הלידה). היא מלווה תהליכי פוריות, היריון ולידה מזה שנים רבות, מרצה ומכשירה מלוות פוריות ומטפלת בקליניקה פרטית בכפר ורדים ובאופן מקוון.
תאריך פרסום: 24/3/2026
