טיפולי פוריות וזוגיות: למה זה כל כך מורכב ואיך אפשר לשמור על הקשר?

במהלך טיפולי פוריות, הרבה זוגות מגלים שהקושי הוא לא רק רפואי או רגשי־אישי, אלא גם זוגי.

דברים שפעם היו פשוטים בקשר מתחילים להרגיש רגישים יותר: שיחות מתקצרות או נטענות במתח, שתיקות מתארכות, ולפעמים מופיעה תחושה מבלבלת של בדידות דווקא בתוך הזוגיות.

המאמר הזה נכתב כדי לעשות סדר במה שקורה לזוגיות בתקופת טיפולי פוריות, ולומר משהו חשוב כבר בהתחלה:

הקושי הזה נפוץ, אנושי, ולא אומר שמשהו “לא בסדר” בקשר שלכם.

למה טיפולי פוריות משפיעים כל כך על הזוגיות?

טיפולי פוריות מכניסים לתוך הקשר עומסים מסוג חדש: חוסר ודאות מתמשך, עומס רגשי ופיזי שלרוב לא מתחלק באופן שווה, מפגש יומיומי עם ציפייה ואכזבה, ופחד שקט, לפעמים לא מדובר לאבד קרבה בתוך תהליך ארוך ולא ברור.

גם זוגות עם קשר יציב, אוהב ותקשורתי יכולים למצוא את עצמם מתרחקים רגשית בתקופה הזו, לא מתוך בחירה אלא מתוך עומס.

פערי התמודדות בין בני הזוג

אחד הדברים שאני פוגשת שוב ושוב בקליניקה הוא פער בין בני הזוג באופן שבו כל אחד חווה את טיפולי הפוריות.

לעיתים אחד מבני הזוג דרוך ומוצף, חושב על זה כל הזמן, והאחר ממשיך בשגרה, מתפקד, נראה אפילו “יותר רגוע”.

הפער הזה עלול להציף מחשבות כואבות: לא אכפת לו כמוני, אני לבד בזה, אם היא הייתה מבינה, היא הייתה מגיבה אחרת.

ברוב המקרים אלו לא פערי אכפתיות, אלא פערי התמודדות. כל אחד מנסה להחזיק את המצב בדרך היחידה שזמינה לו באותו רגע.

רגע מתוך הקליניקה – כשהפערים מרגישים כמו ריחוק

זוג צעיר בתחילת שנות השלושים לחייהם, שהגיע אליי לקליניקה בעיצומם של טיפולי פוריות תיאר שינוי שהלך והעמיק ביניהם בעקבות הטיפולים.

האישה דיברה על דריכות מתמדת: “אני קמה עם זה בבוקר והולכת לישון עם זה בלילה. הבדיקות, התאריכים, הציפייה, האכזבה -הכול אצלי בפנים כל הזמן.”
הגבר לעומתה, תיאר מציאות אחרת לגמרי: “אני מנסה להחזיק שגרה. לקום לעבודה, להיות מתפקד. אם אני אתפרק-מי יחזיק אותנו?”

בשלב הזה כל אחד מהם כבר החזיק מחשבה כואבת על השני. אצלה עלו מחשבות כמו: אם הוא היה באמת איתי בזה, הוא היה שואל יותר או זה מרגיש שאני לבד בתוך כל זה.

אצלו הופיעו מחשבות אחרות: אם אני לא אשמור על יציבות, הכול יקרוס או הכעס שלה אומר שאני לא מספיק.

המחשבות האלה הרגישו לשניהם כמו עובדות, אבל בפועל הן היו תגובה לעומס, לפחד ולחוסר הוודאות.

רק כשעצרנו והסתכלנו על זה יחד, התברר ששניהם מנסים להתמודד עם אותו קושי, פשוט בדרכים שונות לגמרי.

היא דרך חיבור, דיבור ועיבוד רגשי; הוא דרך עשייה, שגרה ושקט. ברגע הזה משהו ביניהם התרכך.

לא כי הקושי נעלם ולא כי הטיפולים נעשו קלים יותר, אלא כי האשמה התחלפה בהבנה.

הפער כבר לא נתפס כהוכחה לריחוק, אלא כפער בדרכי התמודדות.

מבט CBT – איך מחשבות משפיעות על הקשר?

בתקופות של סטרס מתמשך, המחשבות שלנו נוטות להיות חדות וקיצוניות יותר, במיוחד בתוך קשר קרוב.

מחשבות כמו:"הוא לא באמת איתי בזה" או "אם היא כועסת עליי, סימן שאני נכשל" מרגישות אמיתיות מאוד, אבל לא תמיד מספרות את כל הסיפור.

בגישת CBT אנחנו לא מנסים לבטל את המחשבות האלה, אלא לעצור רגע ולבדוק אותן. שאלה אחת יכולה לפתוח מרחב:

מה עוד יכול להסביר את ההתנהגות שלו או שלה – חוץ מחוסר אכפתיות?

אנחנו שואלים לא כדי לבטל את הכאב, אלא כדי לצמצם את המרחק שנוצר לעיתים מפרשנות אחת בלבד.

מה קורה מתחת לפני השטח?

מאחורי כעס, שתיקה או התרחקות יש לעיתים רגשות שקטים יותר: פחד להישאר לבד, פחד לא לאבד את הקשר, צורך בקרבה ובביטחון.

כשאין מקום לרגשות האלה, הם יוצאים דרך ביקורת, ריחוק או שתיקה.

עצם האפשרות לזהות אותם ולתת להם שם כבר יוצרת תנועה עדינה בתוך הקשר.

טיפ קטן על דרכי התמודדות בזוגיות

בתקופה של טיפולי פוריות, בני זוג לא תמיד מתמודדים באותה דרך. יש מי שצריך לדבר, לפרוק ולעבד, ויש מי שצריך שגרה, שקט ועשייה.
טיפ קטן שאולי יעזור עכשיו: לפני שמפרשים את הדרך שבה בן או בת הזוג מתנהגים, נסו לשאול את עצמכם – זו דרך להתמודד, או סימן לחוסר אכפתיות?

ברוב המקרים תגלו שזו פשוט דרך אחרת לנסות להחזיק את המצב.

טיפולי פוריות מטלטלים זוגיות, אבל הם לא מגדירים אותה.

מתוך הניסיון שלי, גם כמי שעברה את המסע הזה בעצמה וגם כמי שמלווה נשים וזוגות בתקופה הזו,

כשיש מקום לרגש, למחשבות ולפחדים – אפשר להחזיר לקשר רוך, קרבה ונשימה.

שאלות נפוצות – זוגיות בזמן טיפולים

אם אנחנו מתרחקים בתקופה הזו – זה סימן שמשהו לא טוב בקשר?

לא בהכרח.
בתקופות של עומס מתמשך וחוסר ודאות, זוגיות לעיתים נכנסת למצב של “הישרדות”.
פחות קרבה, פחות שיחות, יותר תפקוד.
זה לא אומר שהקשר נפגע, אלא שהוא מתאמץ להחזיק.

❓ למה אני מרגישה שאני צריכה יותר ממנו, והוא נראה רחוק?

הרבה פעמים, כשאחד מבני הזוג זקוק ליותר חיבור ודיבור,
השני מגיב דווקא בהתרחקות או בשתיקה.
לא מתוך חוסר אכפתיות 
אלא כדרך להתמודד עם עומס, פחד או תחושת חוסר אונים.

❓ האם זה נורמלי שנריב יותר בתקופת טיפולי פוריות?

כן.
העומס הרגשי, הפיזי והזמני משפיע גם על סבלנות, תקשורת ויכולת להכיל.
מריבות בתקופה הזו לא מעידות על כישלון זוגי,
אלא על מערכת שנמצאת תחת לחץ.

❓ לפעמים אני מרגישה שהוא לא מבין אותי בכלל. מה עושים עם זה?

קודם כול  מזהים שזו תחושה, לא בהכרח עובדה.
בתקופות כאלה קל מאוד לפרש פערים כחוסר הבנה או חוסר אכפתיות.
לפעמים עצם ההבנה שכל אחד חווה את זה אחרת
יכולה לפתוח שיח פחות מאשים ויותר מקרב.

❓ מתי זה “רק תקופה”, ומתי כדאי לפנות לטיפול זוגי?

אם התחושה של ריחוק, תסכול או בדידות נמשכת,
אם קשה לדבר בלי להיפגע,
או אם כל אחד מכם מרגיש שהוא מחזיק לבד 
טיפול זוגי יכול להיות מקום בטוח לעצור בו רגע,
ולמצוא דרך להיות יחד בתוך התהליך.

על הכותבת 

לימור ברקו היא פסיכותרפיסטית קוגניטיבית־התנהגותית (CBT),
מטפלת ויועצת זוגית ומטפלת באמצעות אומנויות M.A
מוסמכת B.O.T – תרפיה בשדה הלידה, מרצה ומנחה בקורסי מלוות פוריות.

עובדת בקליניקה בכפר ורדים ובזום עם נשים, זוגות וקבוצות בתהליכי טיפול רגשי תומך פוריות, הריון, לידה והורות.

עודכן לאחרונה: ינואר 2026

 המידע באתר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי או נפשי. בכל שאלה רפואית או נפשית יש להיוועץ באיש/אשת מקצוע מוסמכ/ת.